אליהו רבא על משנה זבים א׳:א׳

1 הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁל זוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּבַעַל קֶרִי. רָאָה אַחַת, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זָב גָּמוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה, מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ זָב גָּמוּר. וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ, עַל הָרוֹאֶה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה אַחַת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זָב גָּמוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן:

פירוש אליהו רבא על משנה זבים א׳:א׳

1 הרואה. ב"ש אומרים כשומרת יום כנגד יום. מודים ב"ש שהוא עצמו אינו אלא כבעל קרי והוא טובל ואוכל את פסחו לערב כדקתני בתוספתא אלא לב"ש משכבו ומושבו וכן המסיט את הראי' תולין שאם יראה עוד ראיה טמא משכבו ומושבו והמסיט את הראי' למפרע ולב"ה אם יראה עוד המסיט את הראיה השניה טמא והמסיט את הראשונה טהור וכן משכב ומושב שבין ראשונה לשניה טהור כדתניא בתוספתא:

2 ראה אחת ובשני הפסיק כו'. תניא בתוספתא אמר ר"ע לא נחלקו ב"ש וב"ה על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק ובשלישי ראה אחת שהוא זב גמור על מה נחלקו על שראה אחת בראשון ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים בש"א זב גמור ובה"א כו' כשהי' ר"ע מסדר הלכות לתלמידיו אמר כל מי ששמע כו' אמר לפניו ר"ש משום ר"א בר' יהודה איש ברתותא לא נחלקו ב"ש וב"ה על שראה אחת בראשון כו' שאין זה זב גמור על מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק ובשלישי ראה א' א"ל לא כל הקופץ משתבח אלא הנותן את הטעם א"ל ר"ש כך אמרו ב"ה לב"ש מה לי כשראה שתים בתחלה וא' בסוף ומה לי כשראה א' בתחלה וב' בסוף א"ל כשראה א' בתחלה וב' בסוף ביטל יום הטהור את הראי' ויש בידו שני ראיות כשראה שתים בתחלה וא' בסוף הואיל ונזקק לספירת שבעה ביטל הראי' את יום הטהור ויש בידו שלש ראיות חזר ר"ע להיות שונה כדברי ר' שמעון:

אליהו רבא על משנה זבים א׳:ב׳ »